אולמי "הנסיכה" באזור אחראים לפציעת אורחת באירוע ברית מילה

1. ביום 24.10.2004 התארחה התובעת ביחד עם שני חבריה לעבודה, מר פסח שמעון וגב' רויטל פרץ, באירוע ברית מילה של חברה משותפת לעבודה, שהתקיים באולמי "הנסיכה" באזור, הנמצאים בבעלותן ובחזקתן של הנתבעות 2 ו-3 (להלן - " הנתבעות").

לטענת התובעת, בעת שעשתה את דרכה אל מחוץ לאולם האירועים ביחד עם חבריה, ברדתה בגרם המדרגות, קיבלה מכה חזקה בראשה, צווארה וכתפיה מעציץ גדול אשר היה מוצב בתוך כד חרס שהונח על סטנד ממתכת בפינת הפודסט אשר הפריד בין שני גרמי המדרגות שהובילו מהקומה השלישית לקומה השנייה.

לתובעת נגרמה נכות אורטופדית בגין הפגיעה, אשר הצדדים הסכימו להעמידה על 10%.

2.         בעקבות הפגיעה פנתה התובעת, באמצעות באי כוחה, לנתבעות בדרישה לפיצוייה, אך הללו לא שעו כלל לפניותיה ועל כן נאלצה להגיש תביעתה לבית המשפט.

קו ההגנה שנקטו הנתבעות בכתב ההגנה ולאורך כל הדיון המשפטי, לרבות בישיבת ההוכחות, היה הכחשה גורפת וטוטאלית של עצם קרות האירוע ופגיעת התובעת ע"י  עציץ באולם שמוחזק ע"י הנתבעות.

3.         נסיבות התאונה

לעניין נסיבות האירוע, שמעתי את עדותם של התובעת ושל מר פסח שמעון.

לא התובעת ולא מר פסח ראו כיצד ארעה הפגיעה בתובעת. התובעת העידה כי יצאה מן האולם ביחד עם חבריה, בסביבות השעה 22.00, והחלה לרדת במדרגות. באותה עת ראתה ילדים משחקים ומתרוצצים על גרם המדרגות, עולים ויורדים. כשהגיעה לשטח שבין שני גרמי המדרגות חשה מכה עזה בראשה, צווארה וכתפיה. היא אחזה במעקה כדי לא ליפול וראתה את שמעון ורויטל נפנים אליה ומושיבים אותה על המדרגות. לאחר שהתאוששה קמעא ראתה עציץ גדול מימדים מוטל על הרצפה שבור. התובעת לא זכרה בדיוק לומר על איזו מדרגה בדיוק עמדה כשנפגעה, אך זכרה כי היה זה לאחר שהסתובבה על מנת לרדת בחלקו השני של גרם המדרגות. בחקירתה הנגדית חזרה התובעת והעידה כי לאחר הפגיעה ראתה כי העציץ הגדול, שעמד קודם בפינת הפודסט, התהפך, ונאמר לה ע"י חבריה כי מה שפגע בה הוא העציץ, וליתר דיוק - גזע העץ אשר היה שתול בעציץ. התובעת זכרה כי לאחר האירוע הגיע למקום אדם אשר צעק עליהם על כך שהעציץ נשבר.

שמעתי גם את עדותו של מר פסח שמעון, אשר התלווה לתובעת באותו אירוע. העד חזר על הטענה כי ברחבת המפלס שבין שני גרמי המדרגות, הוצב עציץ גדול בתוך כד שגובהו כמטר ורוחבו כחצי מטר, והעץ שהיה שתול בתוך הכד גובהו מעל גובה אדם. העציץ היה מוגבה מהרצפה ונתון בתוך טבעת מתכת, סטנד עם שלוש רגליים, שגובהו כ-20 ס"מ. גם עד זה העיד על קיומם של ילדים ששיחקו בקרבת מקום. בחקירתו הנגדית העיד כי לאחר שהחבורה הייתה על משטח הביניים והתכוונה להמשיך לרדת בגרם המדרגות הנוסף, ראה בזוית העין תנועה ליד התובעת ומיד לאחריה עציץ על הרצפה שחלקו שבור ומסביב לכלוך ושברים והרבה חול. הוא ורויטל אחזו בתובעת כדי שלא תיפול במדרגות. התובעת הייתה מבולבלת. הוא ורויטל הושיבו אותה כדי שתתאושש, ניסו להרגיע אותה ושקלו לאן וכיצד להעביר את התובעת. בינתיים הגיע למקום אדם שהלין עליהם כי שברו את העציץ.

4.          גם עדותה של התובעת וגם עדותו של העד פסח עשו עלי רושם מהימן. עדותם הייתה קוהרנטית, אמינה, ובניגוד לטענת ב"כ הנתבעות לא מצאתי סתירות בין העדויות ובודאי לא סתירות מהותיות שיש בהן כדי לפגום במהימנות הדברים. שני העדים העידו כי לא ראו בדיוק כיצד התרחשה התאונה. אילו גרסתם הייתה מבוימת - מה מנע מהם להעיד כי ראו בדיוק מה פוגע בתובעת?

המסקנה אליה הגיעו התובעת ומר שמעון פסח כי התובעת נחבלה מן העציץ אשר נפל עליה, היא מסקנה סבירה והגיונית בנסיבות העניין:

-העדים העידו כי בפינת הפודסט היה מוצב עציץ גדול, כדוגמת העציץ שתמונתו צורפה לתצהיר העדות הראשית של התובעת.

-שני העדים העידו כי לאחר האירוע ראו את העציץ שכוב על הרצפה ליד התובעת, שבור, עם חול שהתפזר מסביב.

-שני העדים העידו כי לאחר האירוע הגיע אדם אשר צעק והתלונן על כך כי העציץ נשבר.

-אם בכך לא די, הרי כבר בתעודת חדר המיון משעה 23:17 נרשם תאור מפורט של התאונה ואני מסופקת אם תוך פרק הזמן הקצר יחסית, של כשעה בערך, ממועד התאונה ועד לבדיקתה בחדר המיון, הספיקה התובעת להיות כה יצירתית כדי להמציא מדמיונה נסיבות מופרכות לאירוע התאונה. וכך נרשם בתעודת חדר המיון: "פנתה למיון לאחר שמספרת כי נפל עליה עציץ ופגע בראשה". ובהמשך נרשם, בצורה אף יותר מפורטת: "הערב, במהלך ברית באולם שמחות, נחבלה בראשה ובעורפה מעציץ". גרסה זו לגבי נסיבות אירוע התאונה חוזרת ומופיעה גם בתיעוד הרפואי שצורף לתצהירה של התובעת, כך למשל באישור הרפואי של ד"ר עמרמי מיום 8.11.2004 נרשם: "לאחר חבלה ישירה עמוד שדרה צווארי מעציץ גדול שנפל עליה במדרגות ופגע בצווארה", וכן באישור הרפואי מיום 1.11.2004 של ד"ר קובלוב אלה: "בתאריך 24.10.2004 נחבלה בראשה ובצוואר ע"י עציץ שנפל עליה מאחורה בעת ירידה ממדרגות באולם אירועים".

-על כך יש להוסיף כי הנתבעות לא הכחישו קיומו של עציץ שהיה מונח באזור המדרגות בתוך כד חרס גדול ומונח על הרצפה בתוך סטנד ממתכת, כאמור בסעיף 3 לתצהירו של מר משה סקל, מן המנהלים ובעלי המניות של הנתבעות.

5.          לטענת הנתבעות, התובעת לא הרימה את נטל הראיה המוטל עליה להוכיח את נסיבות אירוע התאונה באשר העדים מטעמה לא יכלו לומר כי ראו את העציץ פוגע בה והתובעת נמנעה מלהביא לעדות את הגב' רויטל פרץ, שהייתה עדת ראיה לתאונה.

אינני מקבלת טענה זו.

כאמור, עדויותיהם של התובעת ושל מר פסח מהימנות עלי לחלוטין ודי בהן כדי לבסס את העובדות הנחוצות לצורך קביעת נסיבות האירוע. התובעת נתנה הסבר, שהניח את דעתי, מדוע נעתרה לבקשתה של גב' רויטל פרץ ולא זימנה אותה לעדות ואין באי זימונה כדי לפגום בגרסתה. המסקנה כי העציץ הוא שפגע בתובעת, נובעת מן ההיגיון והשכל הישר ומבוססת על העובדות שהוכחו כדבעי בראיות שהביאה התובעת ולא נסתרו בראיות מטעם הנתבעות.